חברים….
המושג חבר אומר לי הרבה מעבר למשמעות המילולית של אבן שושן באיצטלת AI…
אולי זה קשור לאישיותי שממעטת לסווג מקורבים כתואמים להגדרה של חבר,
ואולי פשוט משום שקרוב משפחה במעגלים השונים משוייך אטומטית ואינו תולדה של בחירה ….
אז תרשו לי בני המשפחה היקרים לכלול גם אתכם במושג המחמיא "חברים".
בכל שנה מספר חודשים טרם האירוע המשותף לנו ולכם, מעבר לידיעה שהאזכרה מתקיימת
מתעוררות המחשבות של
האם בכלל יש מקום להמשיך בנוהג כבד זה?
ואם כן אז מה יש עוד לומר שלא נטחן בעבר.
ואם כבר התגברנו על שתי השאלות הטרומיות, איזה ציביון מוסיקלי יש לתת למפגש המיוחד הזה?
הפעם באורח פלא התלכדו שתי הדילמות וההחלטה על פתרונן לאירוע אחד בערבו של חורף בסוף שבוע בכרכום…
היצירה הראשונה שבחרתי היתה אלגיה של גלזונוב שמעודי לא שמעתיה ואילולי טל יתכן והייתי נשאר באי ידיעה זו לעולם,
היא ממש נכתבה לאירוע ההתכנסות מחיי היום יום הסוערים אל אוירת הריכוז וההתמסרות לאלגיית חיינו ללא טל.
הקטע השני, שבניגוד לבחירותינו מן העבר, מוכר לכולנו כשיר פרידה מהנסיכה אן…
האמת שאלטון ג'ון שר אותה במקור לרגל מותה של מרלין מונרו ( זו גם העדפה שלי…) .
המילים נכתבו ע"י Bernie Taupi לראשונה ב1973 לזכרה של מרילין מונרו שמתה 11 שנים קודם.
מדובר בהופעה חיה באוסטרליה כשאלטון גון עוד לא היה Sir .
ההופעה הזו מרגשת במיוחד ונראה למי שצופה בסרטון של הופעה זו כי גם אלטון גון מתרגש עד עומק לבו וזה ניכר היטב בקולו שבוגד בו פה ושם במחווה כל כך אנושי…
השיר מבכה את האובדן של העולם לרגל היעלמותה של מרלין מונרו הרבה לפני הזמן ומכל החוויה הזו נחרטה בי השורה שבה הוא אומר:
And it seems to me you lived your life
Like a candle in the wind
Never knowing who to cling to
When the rain set in
And I would've liked to know you
But I was just a kid
Your candle burned out long before
Your legend ever did
שורות אלו מבטאות יותר מכל את תחושת התסכול וההחמצה על שנכדינו לא זכו להכיר את טל…
ואם לא די בכך הרי שהמטפורה : Like a candle in the wind
יש בה כדי להכיל מאד את מהות חייו המורכבים של טל
שהיה עוצמתי ושברירי בעת ובעונה אחת…
אז זהו מבחינתי חברים,
צלחנו בשלום עוד אירוע הזוי שבו הזכרון האישי מתמזג עם הקולקטיבי , שכולו
געגוע לטל שהוא לא במקרה גם הגעגוע לעולם שחלמנו אודותיו….