טל,
נכנעת
נכנעת לשדים הארורים שהטריפו אותך
לא נתנו לך מנוח ,לא הניחו לך לחיות
כמו בשיר "ניצוצות " של ברי סחרוף
"……זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב
כן הוא תמיד רעב
אני הולך ומתרחק…."
אני כ"כ מקווה שעכשיו אתה שליו
שטוב לך
שנגמרו הייסורים והמאבקים
שתמו השאלות
ואת סימני השאלה הרבים החליפה נקודה אחת קטנה
הסוף.
עברו 5 שנים
עבורי זה סתם מספר
באותה המידה יכלו לחלוף 5 ימים או 10 שנים
לעיתים נדמה לי שאני באותו המקום
למרות שעברתי הרבה מאז
אני לא אותה מיכל שהכרת
מיכל של טל קבורה איתך
עברתי את כל השלבים
מכעס ועד השלמה
מבינה אותך לא מאשימה
פשוט לא יכולת אחרת….
רק הכאב נשאר ולא מרפה
הכאב והאהבה האינסופית
אלו צועדים איתי יד ביד יום יום לנצח נצחים
עד היום אני מחפשת את מקומי בעולם הזה –
העולם ללא טל
לסימני השאלה שלי התווספו עוד רבים
מי אני ? מי היית אתה ? מה הייתי בשבילך ? מה המשמעות ?
רק דבר אחד אני יודעת בוודאות
שהיית שלי
ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני
לעולם
זכיתי לאהוב אותך
וזכיתי להיות נאהבת על ידך
ואת הידיעה הזו אני אוצרת בתוכי
והיא זו שמחזיקה אותי
שלך (תמיד)
מיכל
לסיום, מקדישה לך את השיר של עברי לידר "זכיתי לאהוב ",
תמיד כשאני שומעת אותו אני חושבת עליך
" וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני נזכרת שהיו ידיים
שרצו אותי קרוב
אני יודעת שזכיתי לאהוב ".