טל,
יש הרבה דברים שרציתי לומר לך אך לא אמרתי
לא אמרתי כי לא יכולתי לומר לך שכבר מהרגע הראשון שהגעת לטייסת כבשת את כולנו. את כל הנהלת הטייסת ולא בכדי. שכן מהר מאד הוכחת לכולנו שמאחורי הבחור יפה התואר,שלא מתרגש מכלום , עומד טייס מצטיין שעל מנת להשאיר אותו אצלנו בטייסת היינו מוכנים לשלם מחיר יקר יותר!
גם כשמונית לקצין תרגילים בטייסת, ולמי שלא יודע קצין תרגילים באותה תקופה היה אחד התפקידים החשובים בקשר שבין הטייסת לחטיבות
והגדודים בזרוע היבשה, גם אז לא יכולתי לומר לך שהיה ברור לי שאתה טל, עם הקסם האישי שלך תתחבר מהר מאד ברמה האישית עם המג"דים וקציני ההדרכה השונים. ואכן התחברת לתפקיד עד לרמה כזו, שבשבתות היית לוקח את הלנדרובר הלבן שלך ויוצא לעשות סיורים מקדימים בשטח, גם אם זה אומר לנסוע עד רמת הגולן.
לא אשכח את היום שבו באת ואמרת לי בהומור הכול כך ברקאי שלך ש……."אין לך בעיה להכין את כל הגיחות בטייסת אבל אתה חושב שאם אני לא אתן גם לאחרים לעשות זאת אז הם פשוט לא ידעו….."
גם אז לא יכולתי לומר לך, שכשאתה אחראי על הגיחות אני הכי רגוע ויודע שהגיחות יהיו ברמה.
והשיא היה טל, באותו ערב שבת שקיבלתי טלפון מפתיע שיש פריסת פתע למחניים והסתבר לי בהמשך שאתה היית שותף הסוד היחיד לשיר בעניין וכמובן שהכנת לנו פריסה לתפארת.
קראתי לך ושאלתי איך יכול להיות , שלא שיתפת אותי בסוד העניינים ולא רמזת על כלום ואתה רק חייכת אלי את חיוכך הממזרי מבעד למשקפי השמש שלך ושוב אמרתי בלבי: "איזה מלך" –
אבל לך לא יכולתי לומר דבר.
בהמשך הכרנו את אביך הכרות מעמיקה, הוא שעזר לנו להביא לעולם את שלושת האוצרות שלנו ובכל פעם שנפגשנו איתו ראיתי אותך בו
ואותו בך וגם לכם גדי ונילי לא אמרתי מעולם עד כמה טל היה מיוחד ומשמעותי עבורי בטייסת.
לא אמרתי מעולם עד כמה הצלחת להפתיע אותי ולהשאיר אותי מרוקן ומלא תהיות ושאלות לגבי הדרך שבה בחרת להיפרד מכולנו ואני בוחר להתנחם בדבריו של ניטשה שאמר:
" גורלנו שולט בנו גם כאשר אנו לא מודעים אליו…." האם היה זה גורלך טל?
אז זהו טל, יש הרבה דברים שרציתי לומר לך ולא אמרתי אבל אני יודע שאתה הבנת וידעת – יהא זכרך ברוך.