נילי

אבל כששמעתי את הגיטרה הזו  והמנגינה שהיא מביאה

הבנתי עד כמה קורה כנראה לגדי מה שקורה לי והרגשתי שאני רוצה לספר לכם.

אבל לא כל כך ידעתי איך לארגן את כל עוצמת הרגשות והחיבורים לטל שהיא עוררה בי.

ניסיתי למצוא כל מיני מילים ומשפטים ולא………..

ואז תמר באה אלינו ודיברנו

סיפרתי לה שמה שהכי קשה לי ביום יום זה, שאני לא מצליחה לראות את פני טל בן הארבעים ואחת .  

והיא הבינה וניסתה לעזור לי. כמו למשל שהיא הציעה לנסות לראות דרך האחים שלו.

עדיין זה לא היה זה.

כי הפנים שייכות לחויות והחויות של טל ניגש למקרר ושם את כל השאריות של כל סוגי האוכל

בקערה אחת גדולה – הן של מזמן. טל המשתרע על הכורסא השחורה וזורק תעירי אותי בעוד 3

 דקות …

הן הפנים של אז.

מצד שני הוא לידי כל הזמן.

ואז כמו לפי בקשה נקלע לידי ספר שנקרא המוח הגמיש על היכולת של המוח לשנות ולהשתנות

 ועוד לפני שהתחלתי לקרוא אותו הבנתי.

אין מה להיאבק. הכאן ועכשיו של טל הם נצחיים .

כי במחשבה שלי שהיא בעצם בלב שלי אני מבינה ויודעת שהוא זה שגורם לי כל בוקר לקום

 ולהיות כאן ועכשיו. הוא זה שנתן לנו כל כך הרבה הצצות לעתיד שרצה לעצמו באינספור חפירות 

ונאומים,

עם הפנים האהובות והמוכרות.

הוא פה .

הוא  עובר איתנו את היומיום הכאן והעכשיו וגם את המחר וכל מה שהוא מביא איתו .